#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	פב. א היו לפניו צרור וחרס במה מקנח בשבת?	"רב הונא אמר מקנח בצרור (ואף שהוא מוקצה) ולא בחרס (משום סכנה וכשפים), אבל באגני כלים שאין סכנה (וכשפים) מקנח בחרס. וכן התבאר לעיל בביאור דברי ר' יוחנן [ורבא פי’ שם משום השרת נימים ונדחה]. <p dir=""rtl"">רב חסדא אמר מקנח בחרס ולא בצרור.</p>"	שבת פב.		שמיני
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	פב. א היו לפניו צרור ועשבים במה מקנח?	"נחלקו רב חסדא ורב המנונא, חד אמר מקנח בצרור ולא בעשבים (ב' פי’ ברש&quot;י האם משום שמחתך הבשר או בעשבים מחוברים), וחד אמר מקנח בעשבים ולא בצרור. <p dir=""rtl"">דוקא בעשבים לחים, אבל ביבשים כיון שהאור שולטת בהם אין לקנח בהם שהמקנח בדבר שהאור שולטת בו שיניו התחתונות נושרות.</p>"	שבת פב.		שמיני
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"פב. ב הצריך לנקביו ואינו נפנה מה קורה לו (2)?<p dir=""rtl"">ומה יעשה מי שצריך להפנות ואינו מצליח (4)?</p><p dir=""rtl"">מה יעשה קודם שנכנס לסעודת קבע?</p>"	"הנצרך לנקביו ואינו נפנה נחלקו רב חסדא ורב הונא האם רוח רעה (ריח הפה) שולטת בו או רוח זוהמא (כל גופו) ותניא כמ&quot;ד רוח זוהמא.<p dir=""rtl"">מי שאינו מצליח להפנות רב חסדא אמר יעמוד וישב יעמוד וישב, רב חנן מנהרדעא אמר יסתלק לצדדין, רב המנונא אמר ימשמש בצרור באותו מקום, ורבנן אמרי יסיח דעתו מדברים אחרים.</p><p dir=""rtl"">הנכנס לסעודת קבע יהלך י' פעמים של ארבע ארבע אמות ואמרי לה ד' פעמים של עשר עשר אמות ונפנה ונכנס וישב במקומו.</p>"	שבת פב.		שמיני
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	פב. כיצד ע&quot;ז ומשמשיה מטמאים (באמן מסמא, במשא, לאברים ובכעדשה)?	"רבה: במשא- לכו&quot;ע מטמאה, באבן מסמא - ר&quot;ע טמא וחכמים טהרו. באברים - לחכמים אינה מטמאה, אליבא דר&quot;ע הסתפק רב חמא בר גוריא.<p dir=""rtl"">רב אלעזר: באבן מסמא- לכו&quot;ע אינה מטמאה, במשא- ר&quot;ע טמא וחכמים טהרו. באברים - לכו&quot;ע אינה מטמאה. </p><p dir=""rtl"">ע&quot;ז מטמאה רק בכזית כמת, ולא כעדשה בשרץ.</p><p dir=""rtl"">משמשי ע&quot;ז לכו&quot;ע דינן כשרץ שאינן מטמאים במשא.</p>"	שבת פב.		תשיעי
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"פב: פג: היכן הוקש ע&quot;ז לשרץ, נדה ולמת?<p dir=""rtl"">ולאלו הלכות הוקש?</p>"	"לשרץ - &quot;שקץ תשקצנו&quot;. לנדה - &quot;תזרם כמו דוה&quot;. למת - &quot;וישלך את עפרו אל קבר בני העם&quot;.<p dir=""rtl"">לשרץ - לר&quot;ע - למשמשיה, לחכמים - רבה: שאינה מטמאה באבן מסמא. רב אלעזר: שאינה מטמאה במשא.</p><p dir=""rtl"">לנדה - רבה: לר&quot;ע שמטמאה באבן מסמא, לחכמים שמטמאה במשא והוקש לנדה ולא לנבלה להשמיענו שאינה לאברים. ר&quot;א: לר&quot;ע שמטמאה במשא ואינה לאברים, לחכמים שאינה לאברים.</p><p dir=""rtl"">למת - שמטמאה רק בכזית ולא כעדשה כשרץ. </p><p dir=""rtl"">הטעם שלחכמים תמיד מקישים לקולא כיון דטומאת ע&quot;ז דרבנן הקשו לקולא ולא לחומרא.</p>"	שבת פב:		תשיעי
